חינוך לשוויון מגדרי

חינוך לשוויון מגדרי

מגדר הוא חלוקה חברתית-תרבותית בין בנים לבנות שנקבעת ע"פ מאפייני מין ביולוגי (זכר ונקבה). בחלוקה הזו מוגדרים התפקידיים והציפיות שיש מזכר או נקבה - להראות, להתנהג, להרגיש, לשחק, לדבר, להתלבש, ללמוד, לעבוד ועוד.

התפקידים המגדריים שהחברה הגדירה לנו משפיעים על הדימוי העצמי שלנו מגיל צעיר, על תחומי העניין, שאיפות מקצועיות ואישיות ואפילו התנהגות. כבר בגיל שנתיים ילדים מתחילים להבין מי הוא בן ומי היא בת ומזהים את עצמם כמשתייכים לאחת הקבוצות הללו. מגיל 3 עד גיל 5 ילדים מתחילים לגבש זהות על בסיס מגדר ועל בסיס סטריאוטיפים מגדריים שהם שאבו מן המרחב הציבורי והחינוכי. המרחב החינוכי מושפע גם הוא מתפיסות מגדריות אלה, גם בגנים, ולעיתים קרובות אף משמר את אי השוויון שנוצר, מגביל את האפשרויות בקרב בנות ובנים, ומבטל ילדים שרוצים לצאת מהגדרות המגדר שלהם.

כל אמא מכירה את ההרגשה כאשר היא הולכת לבחור לבן שלה בגדים, אבל איכשהו מוצאת את עצמה בצד של הבנות. הצבעים שם הרבה יותר מגוונים, שמחים, ילדותיים. כאמא הייתי מאוד רוצה לקנות לבן שלי חולצה פולו ורודה, או חולצת טריקו עם ציור של תות. הייתי גם שמחה לקנות לבת שלי חולצה שכתוב עליה : BRAVE או LEADER . אבל הסיכוי למצוא חולצות כאלה שואף לאפס, והחינוך לאי- שוויון וקיבעון בסטריאוטיפים מגדריים מתחיל כבר אז, בחולצות שאנחנו מייצרים להם וממשיך ביתר שאת במערכת החינוך כבר מהגיל הרך. לא משנה כמה אנחנו כהורים נשתדל לחשוף את ילדינו למסרים שוויונים את רוב שעות היום הם מבלים במערכת החינוך ושם הם נחשפים להרבה מסרים גלויים וסמויים מצד ילדים אחרים או מצד אנשי הצוות בגן בנושאים מגדריים.

אחת הדוגמאות הבולטות בחינוך מגדרי שגוי בגנים, (החינוך לשוויון מגדרי בישראל הוגדר כהוראה מחייבת בחוזר מנכ"ל תשס"ג\ 4(ד) 4 4.91 ), היא העמודה של "מי בא לגן" מדובר על שתי עמודות שנמצאות על לוח המודעות בגן, בנים ובנות, וכל ילד שמגיע לגן שם את השם שלו ליד העמודה שמתאימה למין שלו. ואני שואלת את עצמי כל בוקר כאשר הבת שלי נכנסת לגן, למה? למי זה טוב? החלוקה המגדרית הזו נראת טבעית לכולם, אבל היא שגויה ומאוד בעייתית מאחר והיא משמרת את הסטריאוטיפים המגדריים בחברה וגורמת לילדים לבחור מידי בוקר מחדש לפעול לפי סטריאוטיפים אלו. אני בן, אז אני חייב לשחק בכדור עם שאר הבנים, אפילו שהיום בא לי לשחק בפינת משק הבית ולהכין אוכל עם עלמה. אני בת, אז אני חייבת ללכת לשחק בבובות אפילו שממש מתחשק לי לשחק מסירות בכדור עם שוהם בחוץ. ההבחנה המגדרית לא מאפשרת לילד ללמוד את עצמו בכל בוקר מחדש, להבין מה הוא אוהב יותר ופחות, לפתח דימוי אישי אינדיבידואלי שלא תלוי בחברה. נכון, צריך ללמד את הילדים את ההבדלים הביולוגיים בין בנים ולבנות, ועליהם להבין מהו בן ומי היא בת ושיש הבדלים בין המינים. אך לחלוקה המגדרית של "מי בא לגן" אין כל תועלת, בדיוק כמו שלא תיהיה תועלת לעשות רשימה של ילדים עם עיניים כחולות או עיניים חומות בגן.

המרחב החינוכי משמר את התבניות המגדריות ובכך יוצר ציפיות מוגבלות למימוש הפוטנציאל של בנים ובנות גם במרחבים שהם לא חינוכיים. ההבנייה הזו מנכיחה את אי-השוויון המגדרי גם בחיי הילדים כאשר הם מתבגרים. מין הוא אינו מגדר, מגדר טומן בחובו מאפיינים חברתיים, בדיוק כמו דת. כמו שאין מקום לייצר בגן או בכיתה חלוקה לפי דת, או מוצא, כך אין מקום לייצר חלוקה לפי מגדר.

סיפור אישי נוסף שממחיש את החלוקה המגדרית הבעייתית בגנים: כשהבת שלי הייתה בת 3, היא הייתה בגן מופלא, הייתה לה גננת מושלמת. בפורים הגננת הייתה מחפשת אותם יומיים לפני יום התחפושות על מנת שיתרגלו לתחפושת. ובאחד הימים אני מגיעה ורואה שכל הבנים הם סמי הכבאי וכל הבנות "גברת". שאלתי את הגננת, למה החלוקה? היא הסתכלה עלי ולא ממש הבינה מה אני רוצה, ואז אמרתי לה שהכי נכון היה לשאול כל ילד וילדה מה הוא/היא רוצה, להיות סמי הכבאי או גברת. היא הסתכלה עלי ומיד פנתה לבת שלי ושאלה אותה, "את רוצה להיות סמי הכבאי או גברת" והבת שלי ענתה סמי הכבאי. הגננת יום למחרת עשתה בדיוק כמו שאמרתי לה, ונתנה לכל ילד לבחור תחפושת בלי קשר למגדר, ופתאום היו בנות שבחרו להיות צב נינג'ה ובנים שבחרו להיות טבח. פעילות בגן שיש בה חלוקה מגדרית בעיני פסולה ושגויה, ויש למגר את התופעה הזו עד כמה שניתן אם רוצים להגיע לחברה שוויונית.

הנה מספר דוגמאות לחינוך אי שוויוני בגנים:
- ניהול טקסים לפי מגדר
- האזנה לשירים שמשמרים סטריאוטיפים מגדריים
- הקראת ספרים שמשמרים סטריאוטיפים מגדריים
- מתן חיזוקים שמשמרים תפיסות מגדריות – עדינה, טובה, יפה, חזק, אמיץ, גיבור

- פנייה ודיבור בלשון זכר בלבד

לבני נוער אין אפשרות לדבר באופן כן על נושא המגדר, אף שתחום זה מאוד מעסיק אותם. בית הספר לא מאפשר לשיח כזה להתקיים, ובאופן זה מדחיק את הנושא שהופך לנפיץ עוד יותר. המודעות לנושא המגדר הולכת ומתפתחת בעולם המערבי, וכך גם הפתיחות לגבי דעות וגישות שונות, אך בתחום החינוכי אין מספיק התקדמות כזו, בטח לא כפי שזה בזירה הציבורית.

הנה מספר דוגמאות לחינוך אי-שוויוני מגדרי בבית הספר:
- המורים סלחניים הרבה יותר כלפי בנים שעושים רעש או בלאגן בבית הספר מאשר כלפי בנות.
- ישנה ציפייה שהבנות ישקיעו יותר בלימודים
- מי שיותר דומיננטי (מרים את היד הכי גבוה, צועק ראשון, אגריסיבי) הוא זה שיקבל את הזכות לדבר בכיתה, ובדרך כלל מדובר בבנים בכיתה.
- הציפייה מבנות לוותר על העקרונות שלהן כאשר יש דיון כיתתי על נושא מסוים
- לצפות מבנים לאהוב משחקי קבוצה ומבנות לאהוב ספורט יחידני או אתלטיקה

- בספרי הלימוד נמצאו הטיות מינניות שונות: פערים בין שיעור ההופעה של דמויות גברים לבין שיעור ההופעה של דמויות נשים

במוסדות החינוך מתקיימות כמה זירות של מגדר: תוכניות הלימודים, סדרי ארגון, תכנים נלמדים, עיסוק במיניות וההרכב המגדרי של העובדים במערכת ויחסי הסמכות בה.

מחקרים שנעשו על מורים, הראו כי מורים נוטים להפגין יחס שונה כלפי בנים וכלפי בנות בכיתה, אשר בא לידי ביטוי בכמה מישורים, למשל: הקצאת זמן שונה לבנים ולבנות, ניהול שונה של דיאלוג: שימוש בביטויים רגישים וסלחניים יותר כלפי בנות ובשפה מעודדת ומדרבנת יותר כלפי בנים, מתן פידבק שונה ועוד.

מה ניתן לעשות:

חזון - חזון הוא מרכיב מרכזי במנהיגות. החזון מתווה את צעדיו ואת צעדי כל אחד מחברי הארגון ההולך בדרכו. . חזון ארגוני מאפשר לכל חבר בארגון לחבר את רצונותיו, זהותו האישית ותכניות ההתפתחות שלו למטרות הארגון ולכיווני ההתפתחות העתידיים. ביה"ס המחוייב לשוויון בין המינים ראוי שיגבש חזון בעל אוריינטצייה מגדרית, לאחר בירור יסודי של הנחות יסוד וערכים בתחום המגדר בקרב כל באי בית הספר במעגלי שיח שונים, ביחד ולחוד. יש לשוחח עם המורים ביחד ולחוד ולהעביר אותם הדרכות וסדנאות בנושא של מגדר, וכיצד "להרכיב משקפי מגדר". שיח זה מזמן תהליך של בירור ערכים ודרך חיים של כל אחת ואחד בצוות החינוכי, ויסייע בגיבוש תפיסת עולם שוויונית שהמורים יוכלו להנחיל לתלמידיהם. שיח במעגל התלמידים והתלמידות, שיח הורים. מומלץ לקיים הרצאות מקצועיות בנושא מגדר ושוויון בין המינים, כדי לפתח גם אצל ההורים מודעות להשפעות של הנחות היסוד המגדריות שלהם על חייהם, על חיי ילדיהם, על שאיפותיהם והצלחותיהם.

תוכנית עבודה בית ספרית – לשם מימוש החזון יש לייצר תוכנית שנגזרת מן התכנית האסטרטגית של משרד החינוך. יש להגדיר מטרות ויעדים, מה המשימות שיש לבצע לצורך הגשמתם, מה הם דרכי הפעולה שיאפשרו לנו לבצע את המשימות הללו, הקצאת משאבים, לוח זמנים, הגדרת מדיי הערכה שישקפו את מידת ההצלחה

דרכי פעולה אפשריים: לימוד הילדים גם על מנהיגות נשים, וגם היסטוריה מגדרית ומקומה של האישה בהיסטוריה האנושית. שיח עם הילדים בכיתה על הנושא, הגדלת תחומי העניין בקרב ילדים וילדות בעזרת סדנאות מגוונות שיזמין בית הספר לתלמידים, הטמעה של תפיסות מגדריות מודרניות בקרב המורים והמחנכים, בעזרת סדנאות והרצאות, בית הספר והמורים יתייחס באופן שוויוני לשני המינים בשפה הדבורה ובשפה הכתובה. קידומן של בנות בתוכניות הוראה ראליים כמו מתמטיקה, פיסיקה ומדעים. שיתוך ההורים בנעשה בבית הספר בנושא זה, ולגייס גם את ההורים לשינוי.

יש לצייד את המורים ב׳ארגז כלים׳ של אסטרטגיות הוראה המקדמות שוויון הזדמנויות מגדרי בהוראה, תוך העלאת המודעות לגורמים המעכבים והגורמים המקדמים למידה אפקטיבית של בנות ובנים בשיעור וחיזוק תחושת המסוגלות של בנות ובנים. השתלמות בית ספרית בנושא מגדר, לכל צוות המחנכים והצוות המקצועי תתקיים אחת לכמה שנים, ובהתאם לצורך. בכל שנה, כל השתלמות מקצועית תשלב בתוכה מפגשים שתוכנם מגדר בשילוב המקצוע הנלמד. בכל ישיבת צוות, רכז המקצוע יטמיע שיח וחשיבה מגדרית ופרקטיקה מגדרית בהוראת המקצוע

פיתוח תוכניות לימודים הממוקדות בשיווין מגדרי - היבטים מגדריים צריכים לבוא לידי ביטוי בשיעורים בכל תחומי הדעת. הקפדה על תכני לימוד נטולי סטריאוטיפים מגדריים, כך גם המבחנים. הפעלת תוכניות ייחודיות במקצועות השונים, דוגמת היסטוריה אזרחות, מורשת, תכניות לקראת בת מצווה ועוד. הפעלת סדנה או הרצאה על מנהיגות נשית בקרב תלמידות בבית הספר, וגם בקרב תלמידים בהתאמה. מומלץ לשלב גם אימהות ומורות בסדנה / הרצאה. בסדנה תלמדנה הבנות מי היו המנהיגות והיזמיות הגדולות בהיסטוריה, ומי הן כיום. מה הן היבטים של מנהיגות נשית, וכיצד הן רואות מאפיינים אלה בעצמן ועוד. עידוד בנות ובנים לבחור בקשת המקצועות הנלמדים, בעיקר במקצועות הריאלים, שבהם בנות פחות בוחרות להרחיב. ניתן להפעיל תוכנית צמצום פערים לתלמידים ותלמידות, כמו תוכנית לקידום בנות במקצועות ריאלים. קידום שוויוני של היצירתיות בקרב תלמידות ותלמידים: הטמעת ערכי השוויון באמצעות לימודי אומנות לכלל התלמידים: ציור, פיסול, עיצוב סביבתי, תיאטרון, מוסיקה, כתיבה יוצרת וכדומה. יש לאפשר ביטוי ליצירתיות התלמידים וחוויותיהם האישיות בנושא זה. במטלות שנותנים לתלמידים יש להקפיד שהמטלות יפעילו אינטליגנציות מרובות על מנת לאפשר לתלמידות ולתלמידים לבטא את הבנתם בדרכים שונות. כאשר מזמינים הרצאה לבית הספר לתלמידים יש לשים לב שהיא לא מבטאת בצורה ישירה או עקיפה סטריאוטיפים מגדריים. יש המון מרצים שמעבירים תכנים לבני נוער שאינם מותאמים בצורה נכונה לבני נוער, ובכך לא מועילים להם אלא פוגעים בהם. למידע נוסף אודות בחירת הרצאה לבני נוער יש להיכנס למאמר הבא - "בחירת הרצאה לבנות ובני נוער"

ייצוג שוויוני של נשים וגברים באירועים בית ספריים (טקסים, חגיגות, ימי עיון וכדומה), הפסקות פעילות: יש לזמן לבנים ובנות התנסויות פעילויות שאינן מוטות מגדרית, עריכת ימי עיון וכנסי תלמידים בנושא שוויון מגדרי - הרצאות מומחים שונים בנושא השוויון המגדרי. פעילות מומלצת מאוד - להזמין אימהות במקצועות שונים אשר ישוחחו עם התלמידים במפגש בלתי אמצעי, וישתפו אותם בדרך המקצועית והאישית, שעשו ובהתמודדותן עם הקשיים בדרך.

*אין לייחס לנאמר בכתבה ייעוץ מקצועי

בהצלחה...