פרטיות – האם בעתיד יהיה דבר כזה?

פרטיות - האם יהיה דבר כזה בעתיד?

ואולי השאלה החשובה ביותר היא - כמה זה באמת תלוי בנו?

מה יקרה עוד 20 שנה בתחום הפרטיות שלנו? עד כמה זה יחמיר או אולי הפוך מכך....

בעולם שבו הכל חשוף, מידע רב שנמצא ממש על המסך של כל אחד מאיתנו, מידע על אנשים בעיקר, שמשתפים מרצונם החופשי, או שפשוט מאשרים בקליק אחד פזיז לחשוף את המיקום, את תכונות האופי, את הרצונות, חלומות, אידיאולוגיות, יחסים ... בעצם, הטכנולוגיה שלנו יודעת עלינו הכל! ואנחנו מאשרים לה להמשיך ולאסוף עלינו מידע ככל שהיא יכולה, מבחינתו היא יכולה לשבת איתנו בסלון כל היום, ולרשום הערות כאוות נפשה..

אבל לאן עוד זה יכול להגיע? נגיד עוד 20 שנה...

נתקלתי בסדרה מעולה בשם מראה שחורה, המציגה בכל פרק סיפור אחר, ומי שלא שמע על הסדרה, אני אסביר טיפה: סדרה העוסקת בהשלכות אפשריות של אורח חיים המודרני והטכנולוגי על עתיד האנושות וערכיה.

בפרק שנקרא: "כל ההיסטוריה שלך" - כל אחד יכול לקטלג וליצור ארכיון של כל זיכרון שהוא ראה. אך הפרק מראה כיצד הטכנולוגיה וחדירתה למרחב הזיכרון האישי שלנו לא מביא לאושר, אלא הפוך מכך.

(קטעים מתוך הפרק בסרטון בסוף הכתבה)

על מנת להמחיש את הרעיון בסדרה "מראה שחורה" אני מראיינת כאן את דן לווינסון– מומחה הגנה עצמית וסייבר. שלום דן , אני בטוחה ששמעת על הסדרה המרתקת מראה שחורה, היא מעירה את כל הפחדים שחבויים בתוכנו על ההתקדמות הטכנולוגית, אבל בכל זאת ארצה לדבר איתך טיפה על העתיד הדיי קרוב, בכל הנוגע לטכנולוגיה והחדירה שלה לפרטיות שלנו

קודם כל – האם אתה חושב שטכנולוגיה כמו שמראים בפרק המדובר יכולה להתרחש בעוד 20 שנה לדוגמא? נמק

הסדרה מראה שחורה הרבה פחות עתידנית ממה שנהוג לחשוב. כבר היום חברות רבות עובדות על פיתוחים דומים לאלו המוצגים בפרק המדובר. בשנת 2016 סמסונג רשמה פטנט על עדשות מגע בחכמות, המצוידות במסך זעיר, יישנים למעקב אחר תנועת העיניים ומצלמה דיגיטלית. העדשה תוכל לקבל ולהציג למשמש מידע מהרשת וכמובן לצלם את כל מה שאנחנו רואים. גוגל חשפה עוד קודם לכן, כי היא עובדת על פיתוח של עדשת מגע שעתידות לתקשר עם מכשירים חכמים אחרים ולשמור את המידע המצולם בענן. חברת אוקיומטיקס הודיעה כבר ב-2015 כי ''העדשה הביונית'' שהיא מפתחת תאפשר ראיה למרחק גדול פי שלושה מהיכולת הטבעית שלנו. קשה לצפות מתי הטכנולוגיות הללו יהיו זמינות לציבור הרחב, אבל אין ספק שחברות רבות רואות בתחום זה פוטנציאל רב.

לדעתך ההתקדמות הטכנולוגית והחדירה שלה למרחב הפרטי שלנו, תועיל לנו או בלונג ראן תזיק? תהפוך אותנו לפחות מאושרים, או אולי תלויים בה? נמק

שאלה פילוסופית ואודה מראש שתחומי ההתמחות וההשכלה שלי כמעט שאינם נוגעים לתחום. עם זאת, דעתי האישית היא כי הטכנולוגיה מצד אחד משפרת את חיינו, ומצד שני טומנת בחובה סכנות רבות – הסכנה הגדולה ביותר היא חוסר מודעות לסכנות של הטכנולוגיה. כל מי שחצה את גיל 30 בוודאי זוכר היטב את הכלב החברמן 'דובי דוברמן', שלימד אותנו כיצד לחצות את הכביש בזהירות, אלכסון הוא אסון וכו'. אחר כך כשגדלנו עברנו הדרכות זהירות בדרכים כדי לעמוד גאים עם המדים המצחיקים של 'משמרות הזה''ב" ובהמשך עשינו תאוריה ולמדנו נהיגה. על אוטוסטרדת המידע, שבכל שנה מגבירה את קצב מהירותה, כולנו טסים במהירויות גבוהות בלי שלמדנו ממה עלינו להיזהר. אם זה לא מספיק גרוע – גם לילדים שגדלים לתוך העולם הדיגיטלי, אין הטמעה ראויה ומוסדרת של כללי זהירות. הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליהנות מדברים מופלאים, אבל היא יכולה להיות גם מאוד מסוכנת – לפרטיותנו, לחופש שלנו, לדמוקרטיה, לכספים שלנו ולבני המשפחה הצעירים. כמויות המידע האדירות שנאספות עלינו יכולות לשמש לרעה – משטרים טוטליטריים , ארגוני טרור, מתחרים עסקיים, האקרים ועוד. מודעות לסכנה של תאונות דרכים לא מונעת 100% מהתאונות, אבל קשה לדמיין שהיינו נוהגים בלי הכשרה ראויה. אז איך יכול להיות שאנחנו 'נוהגים' על אוטוסטרדת המידע, בלי שום הכשרה ומודעות לסכנות? זה תלוי גם במדינה, שצריכה להקדיש לחינוך למודעות סייבר של הדור הצעיר והמבוגר, גם בחברות בהן אנחנו עובדים וגם, אין מנוס, בנו.

איך לדעתך אפשר למתן את חדירת הטכנולוגיה למרחב הפרטי של כל אדם, אך באופן כזה שלא ימנע ממנו להשתמש בטכנולוגיה וגם לשמור לעצמו כמה סודות?

יתכן שכדאי לשקול לעבור לאי בודד. בהנחה שזו אופציה פחות מועדפת, יש פלטפורמות או מכשירים שכדאי להפריד מהם את חיינו הפרטיים והסודות שלנו. נניח לדוגמא שאת מאוד אוהבת סחלבים, אבל מעדיפה שלא ידעו שסחלבים גורמים לך אושר כל כך רב. הדרך להימנע מכך שגוגל, פייסבוק או גורמים אחרים שעלולים להיחשף למידע, באמצעות ריגול אישי או עסקי, דליפת המידע בטעות (כמו למשל שיתוף שלו בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית...) היא פשוט לקנות מכשיר טלפון או מחשב נפרד, בהם ורק בהם תתעסקי בחיבתך העזה לסחלבים ולא תהיי מחוברת מאותו מכשיר טלפון או מחשב לשום חשבון משתמש או רשת ביתית/ציבורית בהם את משתמשת בחשבונות הרגילים שלך. יצוין שאם חיבה לסחלבים תהפוך מסוד פרטי ואישי לעבירה פלילית במדינה דיקטטורית כלשהי שמנהיגה אינו חובב סחלבים, ככל הנראה אותו משטר ידע לאתר אותך למרות צעדי הזהירות בהם נקטת. ככלל, אני תמיד ממליץ להפריד בין טלפון נייד ומחשב לצרכים אישיים, לבין מכשירים לשימושים עסקיים.

איך אתה רואה את הפרטיות שלנו בעוד עשרים שנה? יהיה עדיין דבר כזה?

זו שאלה לרועי צזאנה, עתידן מוכשר ומשובח (:

כששאלו את אלברט איינשטיין איך תראה מלחמת העולם השלישית – הוא ענה שאינו יודע, אך במלחמת העולם הרביעית ילחמו באבנים ומקלות – האם אתה מתחבר לאימרה הזאת? האם לדעתך הטכנולוגיה תאבד את האחיזה שלה בחיינו או שמא הפוך מכך?

שוב שאלה לרועי היקר. אנסה בכל זאת: אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה...קטונתי מלנבא – הטכנולוגיה יכולה להביא את האנושות לעתיד טוב הרבה יותר, אבל גם רע הרבה יותר. זה תלוי בנו, בכך שנהיה מודעים, זהירים, שנשמור ביחד על החופש שהעולם הטכנולוגי מאפשר לנו, שנלחם בהגבלות שרירותיות שעלולות להיות מנוצלות לרעה בעתיד, שנדרוש מהמחוקק לחפש תמיד את האיזון הנכון בין שמירה על החוק לבין שמירה על הדמוקרטיה והחופש, שנדרוש ששמירת המידע האישי עלינו תוגבל, שיהיה עידוד לתחרות במקום גופי ענק בודדים ששולטים בשוק ועלולים לנצל זאת לרעה. אם נדע כצרכני טכנולוגיה לדרוש הגנות טובות יותר מפני האקרים, אם נדע לדרוש שמירה על הפרטיות שלנו.

יש ממה לחשוש בעתיד מטכנולוגיה? או בעצם, יש למה לצפות?

גם וגם (:

יש המון רעש סביב המונח 'האקר' – זו מילה גדולה שנשמעת מרוחקת מאדם שאיננו מעורה בטכנולוגיה. אבל אחת הסכנות הגדולות ביותר שאיננה עתידית כלל וכלל, אלא קיימת כבר כיום, היא שכל אחד, אבל באמת כל אחד, צריך רק כמה קליקים בגוגל, כדי ללמוד איך פורצים, גם אם אין לו גישה פיזית - למכשיר טלפון כדי לבצע באמצעותו מעקבים, האזנת סתר וצילום סתר, איך פורצים מרחוק למחשב, איך מבצעים ריגול תעשייתי וחדירה מאוד בוטה לחייהם הפרטיים של אנשים או לסודות המסחריים של המתחרה. יתרה מזאת, מי ש"מתעצל" או חושש מהמגע עם הטכנולוגיה, יכול היום ממש לקנות שירותי פשיעה וירטואלים – מחיקה מרחוק של מידע במכשיר טלפון, פגיעה בפעילות או במוניטין של חברה מתחרה ועוד. מן הסתם, כל הפעולות האלה מהוות עבירה פלילית חמורה וכמובן שזה הזמן לציין שאנחנו בפורס מאז'ור תמיד נמצאים בצד החוקר והחושף האזנות סתר, ריגול תעשייתי, פריצה למחשב וחלילה לא לוקחים חלק בביצוע פשעי מחשב ועבירות סייבר חמורות.

תודה לך דן לווינסון נושא בהחלט מסקרן ומרתק

כתבה מאת: דנית אוזן גרנות

 

זיכרון או שכחה? מתוך 'מראה שחורה'


פרטי יצירת קשר: 054-5233303 | info1sagol@gmail.com | חדרה, התחייה 2

 

 

WhatsApp chat
דילוג לתוכן