סימנים למצוקה נפשית
גיל ההתבגרות היא תקופה לא פשוטה ומורכבת עבור המתבגרים וגם עבור הסביבה המקיפה אותם. הגוף של המתבגר עובר שינויים פיזיולוגיים שיכולים לערער את המתבגר, ההורמונים משתוללים והשפעתם יכולה להיות מתעתעת ולהציף רגשות רבים: חרדה, אשמה, עצבנות, בלבול ותסכול. גם היכולת לחשוב מחשבות פשוטות נפגעת ועלולה להביא לבלבול רב ותסכול שיקשה על התמודדות עם השינויים הפיזיים והנפשיים.
המתבגרים מתמודדים עם משימות רבות בתקופה זו: עיצוב וגיבוש הזהות האישית, יצירת עצמאות אל מול ההורים, בניה של מעגל חברים ומעמד חברתי, יצירת קשרים רומנטיים, עמידה במחויבות בלימודים ועמידה בציפיות של ההורים. עומס המשימות לעיתים גורם למתבגר להסתגר בתוך עצמו ולא לבצע אף אחד מהמשימות ובעצם להתרחק מהעולם.
גם התפיסות האישיות והאידיאולוגיות של הנער/ה מתחילות להירקם, והרבה פעמים הנער חווה את העולם שונה מסביבתו – חברים והורים. הדבר יכול להוביל לתסכול ולהרגשה שהוא לבד בעולם. המחשבות על משמעות החיים, הן טבעיות ונכונות, אך לעיתים המחשבות הללו שלא פוסקות יכולות להוביל לרגשות שליליים ובעייתים.
מסיבות אלה ועוד רבות נוספות, הפרעות נפשיות, ומצוקה נוטים לפרוץ בגיל ההתבגרות. שילוב המרכיבים הנפשיים, פיזיים וחברתיים יוצרים סיטואציות מורכבת עבור הנער המתבגר.
ע"פ מחקרים, ברוב הפעמים, בני הנוער משדרים את המצוקה שלהם לסביבה, וזה התפקיד שלנו להיות מספיק רגישים לסימנים לזהות אותם בזמן. שינוי חריג בהתנהגות של המתבגר היא נורה אדומה, וחשוב, לנו כהורים, מורים, מחנכים, יועצים ומדריכים לא להתעלם מסמנים גם קטנים.
תחילה, שינויים קיצוניים ולא אופייניים לנער/ה: צריך לשים לב אם משהו קריטי משתנה, ולאורך זמן בהתנהגות של המתבגר/ת. שתיקה, דברנות יתר, התכנסות, חוסר שיתוף. שינויים פיזיים קיצוניים: לבוש שונה מאוד, עלייה במשקל, ירידה במשקל (באופן קיצוני בשני המקרים). חוסר יכולת להירדם באופן משמעותי – להרבה מבני הנוער יש קושי להירדם, לכן יש לשים לב שזה דבר שחוזר על עצמו כמעט כל לילה. התנהגות אימפולסיבית, נפילות מרובות, חוסר תשומת לב לסביבה באופן קיצוני, התנהגות נסערת יחסית, קושי רב בריכוז גם בשיחות בין מבוגרים וגם עם חברים. כמובן שחשוב להזכיר כי שינויים בהתנהגות קיימים לכל אחד, גם למבוגרים, כך שחשוב להבדיל בין שינויים נקודתיים לבין כאלו שמתפרשים על פני תקופה ארוכה. ובכל אופן, חשוב לפנות את הנער/ה ולייצר שיח הדדי על מנת לנסות להבין מה עובר עליו/ה.
במידה והילד סובל מפוסט טראומה, או רקע בעייתי של התעללות, או הפרעה חמורה, חשוב להתייעץ באופן מיידי עם גורם מקצועי. נער בעל רקע בעייתי ועם מצוקה נפשית, לרוב יהיה לו קשה הרבה יותר להתמודד עם הקשיים הנפשיים שמתעוררים בגיל ההתבגרות, ולכן חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי לאורך התקופה הזו. חשוב שההורים יהיו מעורבים בתהליך של הטיפול והייעוץ, וכמובן שהנער יהיה מחוייב לו עד כמה שניתן.
לסיכום הסימנים שעלולים להצביע על קושי נפשי:
• התפרצויות כעס לעיתים קרובות
• חוסר ריכוז משמעותי
• שינויים קיצוניים במצבי רוח
• רכישות מוגזמות
• שינוי משמעותי במראה הפיזי
• הסתגרות שלא אופיינית לנער/ה בחדרו
• חוסר עניין בתחביבים או אנשים אהובים ובעיקר עם חברים
• חוסר מנוחה
• שינויים בלימודים בצורה משמעותית – ירידה חדה בציונים
• אי הגעה ללימודים (חסרים מרובים מאוד שהנער/ה מסתיר/ה מהוריה)
• העדר מוטיבציה
• בעיות שינה קיצוניות
• בעיות עם החוק
• התנתקויות בזמן שיח
• עייפות חמורה
• התנהגות מינית מוחצנת אשר לא מאפיינית את הגיל או לילד/ה
• הפרעות אכילה
• שימוש בסמים או באלכוהול ברמה גבוהה ושכיחה
• בעיות בריאותיות חוזרות ונשנות
עבור המורים נדרשת יכולת גבוהה מאוד של זיהוי סמנים אלו, מאחר ולכל מורה יש הרבה תלמידים, אך עדיין, יש צורך לפתח רגישות אצל המורים, ובעיקר ערנות לסממנים הללו. זאת חשוב לעשות בעזרת הכשרות, השתלמויות והרצאות של אנשי מקצוע בתחום, אשר יחד יעזרו להטמיע את היכולת לזהות סמני מצוקה אצל תלמידים. המורים נחשפים לתלמידים בשעות הלימודים, שם מתקיימים המון אינטראקציות חברתיות אצל בני הנוער, מה גם שהם חשופים לילדים יותר שעות ביום מאשר ההורים, ולכן חשוב מאוד להכשיר את המורים להכיר את הסמנים ולהיות רגישים אליהם.*אין לייחס לנאמר בכתבה ייעוץ מקצועי
בהצלחה...
