מנהיגות בקרב ילדים ונוער
האם ילד נולד מנהיג? האם מנהיגות זו תכונה שניתן ללמוד אותה? מה התכונות שמאפיינות מנהיגות חיובית ומוצלחת? האם אדם שלילי יכול להיות מנהיג? מה בין כריזמה אישית למנהיגות? מתי חשוב לעבוד עם הילד על מנהיגות אישית? האם הורים, מורים או מחנכים יכולים לחזק מנהיגות או לדכא אותה? האם זה נכון לכל אחד להיות מנהיג? כיצד מנהיגות משתנה לאורך החיים?
במאמר הבא אנסה לענות על כל השאלות הללו ועוד. תהנו.
תכונות של מנהיג הן רבות, הרבה מהן נשענות על אינטליגנציה רגשית, מנהיג שיוצק משמעות בעמלה של הקבוצה, חותר לשיתופיות ועבודת צוות,מזהה מצטיינים בתחומים ספצייפים, לדוגמא: ילד שמזהה שהחבר שלו הכי טוב בלהיות חלוץ, ואז הוא יודע כיצד לחלק נכון את התפקידים על המגרש, מנהיג צריך להיות מאושר ולשדר אושר, אופטימי, בעל דימוי עצמי חיובי, הערכה עצמית גבוהה, מעודד השראה ורעיונות של אחרים, מוכן להתמודד עם אתגרים, ומקבל על עצמו משימות קשות, אחראי על החלטות וביצועי הקבוצה, אמיץ אך מחושב, שליטה בפחדים, סובלנות כלפי הסביבה שלו, סקרנות, יודע להתלהב וגם להלהיב את הקבוצה, בעל קסם אישי וכריזמה, היכולת של הילד להיות "עמוד השדרה" של הקבוצה, בעל דעות מוצקות וערכים ויכולת לפתור בעיות.
יש ילדים שנולדים מנהיגים, וניתן לזהות את זה כבר בגיל 3, כאשר אנו מבחינים שהילד יודע לקבץ סביבו ילדים נוספים בזמן המשחק ללא כל מאמץ מיוחד. יחד עם זאת, ניתן גם ללמוד מנהיגות ולרכוש חלק מתכונותיה בעזרת סדנאות מנהיגות, עיסוק בספורט ותשומת לב מיוחדת מהמשפחה וההורים לעניין זה.
בגילאים צעירים יותר יש הבדל בין מנהיגות של בנים למנהיגות של בנות. המנהיג בחברת הבנים הוא זה שבדרך כלל בוחר את המשתתפים במשחק הספורט ואת התפקידים שלהם, הוא לאו דווקא תלמיד טוב, או החבר האהוב ביותר. בקרב בנות, המנהיגה היא זאת שמצליחה לבטא מנעד רגשות וליצור סביבה עיסוק חברתי כמו קואליציות וחברויות רבות משתתפות. לעיתים יש יותר ממנהיג אחד בקבוצה, ועד גיל 10 המנהיגים נפרדים לקבוצה של בנים ובנות
מורים שמזהים ילד עם פוטנציאל מנהיגותי צריכים לתמוך ולחדד את היכולות על ידי מתן משימות לילד שקשורות ברתימה של החברים למשימות. אפשר גם לבקש מהילד המנהיג לעזור לילדים חדשים שמצטרפים לגן או לכיתה – ילד עם כישורי מנהיגות יקח על עצמו את המשימה בשמחה. יחד עם זאת, יש לזכור כי אם נעמיס על הילד המנהיג משימות ככל הנראה הוא לא ירצה עוד להיות מנהיג, ואנו עלולים לגרום לו להפסיק את כישורי המנהיגות שלו בכוונת תחילה. לכן, דרושה רגישות והבנה, גם לנו כהורים, כאשר אנו מזהים ילד עם יצר מנהיגותי אם נעמיס עליו משימות, חוגים, התנדבות מעורבות וכדומה, אנו עלולים לעשות בדיוק את ההפך ולגרום לילד להפסיק להיות מנהיג.
יש גם את התופעה של מנהיגים שליליים – כלומר, אלו שיודעים כיצד להדיח את חבריהם לעשות מעשים שליליים. למנהיגים אלו יש תכונות של מנהיגות כמו כריזמה אישית, שכנוע וכדומה, אך הפעולות שהוא יוזם הן שליליות, וזה תפקיד ההורים והמורים לזהות מנהיגות שכזו ולטפל בה בדרכים הרלוונטיות. הרבה פעמים מנהיג שלילי הוא מנהיג לא מקובל בחברה. טיפול בילד שהוא מנהיג שלילי הוא ע"י תהליך שבו נעודד את הילד לקחת אחריות על משימות חיוביות, להראות לו כיצד מנהיגות חיובית מובילה לדברים טובים שיגרמו לו להיות מאושר. וכמובן, הצבת גבולות ברורים ומדוייקים.
לא תמיד זה נכון לכל ילד להיות מנהיג, לא כולנו נולדנו להנהיג, וזה בסדר גמור. תאפשרו לילדים שלכם לבחור האם הם רוצים להנהיג, האם זה בכלל נכון להם, לפעמים ילדים מבינים שהם צריכים להיות מנהיגים, אבל בפועל הם ממש לא רוצים מה גם שזה יכול לפגוע בתכונות אופי מאוד חיוביות שלהם במידה והם עושים משהו בניגוד לרצונם. הכירו את הילדים שלכם, להיות מובל לא פירושו חוסר הצלחה, ולפעמים עלינו להיות גם מובלים על מנת להצליח, זה תלוי באופי הספציפי של הילד.
איך נתרגל כישורי מנהיגות:
- תעודדו את הילד לקחת אחריות על משימות במשפחה ובקבוצה של החברים
- תדרשו את דעתו על בעיות שאתם נתקלים בהן כבחיי היום יום
- תתנו לו מידי פעם להוביל את המשפחה לאיזה פעילות הוא רוצה לעשות
- עודדו אותו לעסוק בספורט קבוצתי
- תלמדו אותו להקשיב לאחרים
- תציבו בפניו דילמות ובעיות שעליו לפתור לבדו
- תעודדו אותו לחשוב על האחר בעזרת התנדבות – למידע נוסף אודות התנדבות היכנסו למאמרים הבאים – "כיצד לעודד התנדבות בקרב צעירים", "מעורבות חברתית"
- תעודדו בו/בה את האומץ – לא כל ילד נולד אמיץ, ולעיתים זה אף מסמל שהילד חכם מאוד, אך תראו לו שאומץ מחושב מוביל לתוצאה חיובית.
- עזרו לה לבנות תשתית אידאולוגית וערכית בעזרת שיח עמוק על פילוסופיה, ערכים, פוליטיקה, חברה וכדומה. אפשר לחשוף את הילדה לדילמות מוסריות שעולות בחדשות ולשאול לדעתה עליהן. בגיל צעיר מומלץ לשוחח על נושאים אלו ליד הילדים.
- תלמדו אותו לא להשתמש בכוח על מנת לפתור בעיות אלא במוח, גם לבעיות חברתיות. כדאי להטמיע את זה כבר מגיל מאוד צעיר.
- תחשפו את הילד למנעד הרגשות – כעס, עלבון, שמחה, אושר, תסכול, כאב, עצב – כאשר הורה אומר לילד בכל פעם שמשהו מפריע לו "זה לא נעים לי" הילד לא לומד על מנעד רגשות, ובעתיד זה יכול לפגוע ביכולת שלו להרגיש אמפתיה כלפי האחר או להכיר ברגשות אחרים. אין שום בעיה להגיד לפעוט במרביץ – "זה כואב לי" ובעצם להגיד לו את האמת.
- תאפשרו לילדים להשתתף בסדנאות מנהיגות מגוונת שיעמיקו, יחדדו וישפרו את יכולות המנהיגות שלהם כבר מגיל צעיר, ואל תוך גיל ההתבגרות.
*אין לייחס לנאמר בכתבה ייעוץ מקצועי
בהצלחה...
