מהי התנהגות מסוכנת בקרב נוער
*במאמר זה לא יהיה תוכן שקשור לטיפול בבני נוער עם התמכרויות לסמים, אלכוהול, סמי פיצוציות, הימורים.
כיום גיל ההתבגרות מתחיל הרבה יותר מוקדם מפעם, לעיתים גם באופן פיזי, אך לרוב באופן נפשי. בגיל ההתבגרות, החל מגיל 12, האזור במוח שאחראי על התנהגות מתגלמת מתחיל להתפתח, אך אזורים אחרים שאחראים על ויסות התנהגות, שליטה עדיין לא מתפתחים באותו הקצב, וכך יוצא שהמתבגר יוצא מאיזון ומפתח בתקופה זו של החיים נטייה מוגברת להתנהגות בסיכון, או לרגשנות יתר. נוסף על כך, ע"פ מחקרים, המוליך העצבי – דופאמין, מגיע לשיאו בגיל ההתבגרות, ובין השאר, מוליך זה אחראי על ההנאה מתגמול ועל היכולת לקבל החלטות – המשמעות שהמתבגרים מייחסים להצלחה או כישלון היא שונה אצל מבוגרים בעקבות העלייה בדופאמין, והפער הזה גורם למתבגרים לקחת סיכונים שמבוגרים לא ייקחו. כמו כן, אנו למדים שינו קשר הדוק בין תחושת הקבלה, שייכות, של בני הנוער ע"י חברים – בני גילם לבין הנטייה להתנהגות קיצונית, לקבלת החלטות שגויות שיטיבו, כביכול, עם המעמד החברתי שלהם, גם אם ההחלטה מסכנת את חייהם.
ילדים חווים התנסויות מסוכנות כבר מגיל צעיר, ועלינו לדעת כיצד לאבחן ילד, נער או נערה עם נטייה להתנהגות מסוכנת – אלימות, נטייה ליצירת קשרים מזיקים, אלכוהול, הרפתקנות יתר, סמים וכדומה. נכון, יצר ההרפתקנות, סיכונים, יצירת חוויות חדשות והתנסויות חדשות הם חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות, ולא תמיד כל התנסות כזאת מגדירה את הנער/ה כבעל נטייה למסוכנות. לעיתים, זה נובע מסקרנות בריאה, רצון להיות עצמאי, לגלות את העולם בדרך שלך, לייצר לעצמך חוויות והתנסויות חדשות, לגבש זהות, ליצור חברויות חדשות, להיות אהוב ומקובל. אך ישנו גבול מסויים שעובר בין הרצון לחוות ריגושים לבין התנהגות מסוכנת שהופכת להיות חלק בלתי נפרד מחייו של המתבגר.
כיצד מזהים נטייה גבוהה להתנהגות מסוכנת:
- היסטוריה של נטייה לכעסים או אובדן שליטה
- קשיים בבית הספר
- התנגשויות עם החוק
- סמים/אלכוהול
- אשפוזים חוזרים בעקבות מפגשים חברתיים
- אוריינטציה מינית הומו-לסבית/ בי-סקסואלית
- היסטוריה של התעללות (מינית או רגשית)
- חתכים בגוף שנראה שנעשו ע"י סכין ובצורה קבועה ומבוקרת
- אין חברים קבועים שההורים מכירים אותם או מכירים את ההורים שלהם.
- רצון לנשור מהלימודים
- מחלות נפשיות כמו: דיכאון, הפרעות פסיכוטיות, התקפי חרדה, מחלה דו-קוטבית.
- תזונה לקויה
- צפייה אובססיבית בפורנו
- קשרים חברתיים חזקים המבוססים רק על העולם הוירטואלי
- סימני אלימות פיזיים בתדירות גבוהה – סמנים כחולים על הפנים, צוואר, ידיים
מה ניתן לעשות:
*כל מה שנכתב במאמר אינו מחליף ייעוץ מקצועי, ואין לייחס לנאמר ייעוץ מקצועי
תקשורת – זהו הכלי החשוב והמרכזי שבעזרתו ניתן להפחית סיכונים בקרב בני נוער. לתקשורת עם ההורים יש חשיבות מכרעת בנטייה של מתבגרים לקחת סיכונים. יצירת תקשורת פתוחה ומקבלת מתאפשרת רק כאשר יש אמון בין שני הצדדים, כבוד והבנה שהאדם מולך הוא אינדיבידואלי בדיוק כמוך. תקשורת פתוחה וכנה עם המתבגר/ת תפחית את הצורך לתשומת לב מגורמים חיצוניים ולכן תפחית את הנטייה למסוכנות. תקשורת חייבת להיות הדדית, תפתחו עם המתבגר/ת תקשורת הדדית. שרון צונץ – פסיכולוגית חברתית קלינית מתמחה בגיל המתבגרים, ועוזרת להורים לפתח תקשורת הדדית וכנה עם הילדים כבר מגיל צעיר, כך שבגיל ההתבגרות התקשורת תהיה מבוססת דיו. גם בהרצאותיה של שרון צונץ, היא דנה בנושא של תקשורת בין הורים לילדים, עד כמה זה חשוב, כיצד ניתן לפתח את התקשורת בעזרת משחקים כבר מגיל צעיר וכלים נוספים איך עושים את זה נכון, חכם ובעיקר תקשורת שמחזיקה מעמד גם ברגעים קשים בגיל ההתבגרות.
הכוונה וייעוץ – אל תישארו לבד, ואל תחששו לפנות לגורם מקצועי לקבל עזרה, הכוונה וייעוץ. כיום יש המון הרצאות להורים בנושא חינוך, במתנ"סים, בבית ספר, בעמותות וכדומה. אתם לא חייבים להגיע לייעוץ אישי, אפשר גם להשתתף בסדנאות או בהרצאות בנושא הורות, והורות בגיל ההתגברות.
גבולות – בניגוד למחשבה שלנו, מתבגרים רוצים שההורים יציבו להם גבולות, הם זקוקים לגבולות על מנת להרגיש בטוחים, על מנת שהם יבינו מה הדבר הנכון או הלא נכון לעשות. מחקרים מראים כי מתבגר שהציבו לו גבולות בוטח בהוריו הרבה יותר, והרבה יותר מרגיש בנוח לפנות אליהם בזמן צרה. בהרצאות בנושא גבולות אנו מציגים מחקרים בנושא, ונותנים כלים מדוייקים כיצד להציב גבולות בגיל ההתבגרות, כך שהם יעזרו להם לכוון את המצפן הטוב והרע בתוכם ויעניקו להם ביטחון.
תכבדו את הפרטיות שלו/ה – לא, אל תקראו ביומן של הילד/ה, אל תקראו לו את ההודעות וואסטאפ, אלא אם כן אתם חשים שיש סכנה פיזית מיידית ומוחשית לילד, וגם אז, השתדלו לגרום לו לנדב את הטלפון שלו. אל תחטטו לו/ה במגרות. נכון, לפעמים אין ברירה, כאשר אין תקשורת כלל בין ההורה למתבגר/ת, ועולה חשש כבד להתנהגות מסוכנת, צריך לנקוט בצעדים של פגיעה בפרטיות, אבל רק בקרה כזה, ולא באף מקרה אחר. פגיעה בפרטיות תפסיק את התקשורת בניכם, תפחית את אמון והכבוד ויכולה להביא לריחוק והתנהגות מסוכנת אף יותר. תזכרו, הורות כיום היא לא ההורות של פעם, בכל הקשור לפרטיות, כיום יש למתבגר/ת בעקבות העולם הוירטואלי, עולמו הפרטי של המתבגר/ת גדל פי כמה, והשתנה, תזכרו כי הורות בעידן הדיגיטלי היא שונה מהורות לפני העידן הדיגיטלי. למידע נוסף אנו ממליצים להגיע להרצאות בנושא
תדרשו להכיר את החברים ואת ההורים של החברים – עם מי הלכת, עם מי חזרת, איך קוראים לו, אתם לומדים יחד, כמה זמן, איפה גרים, איך קוראים להורים (תבקשו גם מספר טלפון אחד של ההורה). תכירו את החברים הקרובים של המתבגר/ת. אי אפשר להכיר את כולם, אבל חייבים להכיר את החברים הקבועים, אלא שמסתובבים עם הילד רוב שעות היום. חשוב שתדעו איך החברים האלה נראים.
בית ספר – במידה ועולה חשש לפעילות מסוכנת, תשתפו בכך את הגורמים בבית הספר, מורים, יועצים, מחנכים. תדרשו מהם להיות קשובים יותר למתבגר/ת ולהתריע בפניכם על בעיות שעולות.
סדנאות וחוגים לבני נוער - במידת האפשר תנסו למלא את היום שלהם בתכנים מעצימים: סדנאות בנושאי מנהיגות, סדנאות שמעצימות את הכישורים שלהם, או ממתנות את הנטייה המסוכנת שלהם, חוגי ספורט או חוגי חשיבה שיעצימו אותם, ויאפשרו להם להכיר עוד חברים.
*במאמר זה לא יהיה תוכן שקשור לטיפול בבני נוער עם התמכרויות לסמים, אלכוהול, סמי פיצוציות, הימורים.
*כל מה שנכתב במאמר אינו ייעוץ מקצועי, ואין לייחס לנאמר ייעוץ מקצועי
בהצלחה...
