חרם חברתי

חרם חברתי

השתייכות חברתית הינה צורך בסיסי בקרב כל בני האדם, ומניעתה או היעדרה גורמים לתחושות קשות של בדידות, ותורמים לירידה בתחושת הביטחון והערך העצמי. בבית הספר מתרחשת למידה חברתית רחבה, שבמהלכה מסגלים לעצמם הילדים יכולות חברתיות משוכללות, שיאפשרו להם לתמרן את עצמם ביעילות בחברת בני גילם.למידה זו מואצת מאוד בשלב הילדות המאוחרת (כיתות ד' ו').

קורה לעיתים קרובות, שילדים מאמצים לעצמם נורמות חברתיות בעייתיות, בעקבות התנסויות שגויות בילדות בזמן תהליך הלמידה החברתית, המזמנות חוויות ומצבים של דחייה חברתית, כגון:בגידה, פגיעה מילולית וגופנית, חרם, נידוי או התעלמות מילד. התערבות תסייע לילדים לפתח מודעות לצרכים בסיסיים, לקשיים חברתיים, להשפעתם, ולדרכים להתמודד עמם בהווה ובעתיד.

ישנם ילדים שהמאפיינים האישיים שלהם גורמים לריחוק חברתי, כגון:
שונות במראה – בדרך כלל מדובר על משקל גבוה בהשוואה לשאר הילדים או לבוש שונה
שונות במוצא – עולה חדש שמתקשה לייצר שיח בעברית

שונות בהתנהגות – תוקפניות יתר, אלימות, ילד שקט מאוד וכדומה.

בספרות מדווח כי 10% מהילדים בכל כיתה הם דחויים כרונית, 47% מהם נקלעים לעיתים בשל נסיבות שונות לאירועים של חרם, הצקות, התעלמות, נידוי, השפלה ופגיעות גופניות הגורמים להם לחוויות של דחייה, ו -53% - מהם לוקחים חלק בדחיית אחרים או צופים באירועי דחייה מן הצד ומושפעים מהם.

משמעות דברים אלו הינה כי כל אוכלוסיית התלמידים מעורבת באירועי דחייה, מצד זה של האירוע או מצדו השני - הן פאסיבית או אקטיבית, הן בגלוי והן בסמוי, הן כפוגע והן כקורבן .

ע"פ מחקרים, תלמידים שחווים חרם חברתי או דחייה חברתית ממושכת עלולים לסבול מעבריינות, שוטטות, הידרדרות לפשע, נשירה מביה"ס, בדידות, מצוקה נפשית, הצטרפות לחבורות רחוב, פיתוח של התנהגויות שליליות כמו תוקפנות ואלימות ועוד.

חשוב לציין שחרם בכיתה משפיע לא רק על הילד המוחרם, אלא גם על הילדים האחרים. במחקר שנעשה בקרב 891 תלמידים בבתי ספר יסודיים בישראל נמצא שלאלימות כלפי אחד התלמידים יש השפעה חזקה מאוד על שאר התלמידים, הדומה להשפעה שיש לאלימות שמופנית כלפיהם עצמם: 48 אחוזים מהתלמידים ציינו שאלימות שמופנית כלפיהם גורמת להם מצב רוח רע, ו 38- אחוזים דיווחו שאלימות כלפי אחרים גורמת להם מצב רוח רע. 31 אחוזים מהתלמידים דיווחו שאלימות שמופנית כלפיהם מקשה עליהם להתרכז, ו 32- אחוזים דיווחו שאלימות כלפי אחרים מקשה עליהם להתרכז. נוסף לכך, 33אחוזים מהתלמידים דיווחו שאלימות פיזית שהופנתה כלפיהם השפיעה עליהם לטווח ארוך, ו 34- אחוזים דיווחו שאלימות פיזית שהופנתה כלפי אחרים השפיעה עליהם לטווח ארוך

מחקרים הראו, כי ילדים בעלי יכולות חברתיות תקינות, יכולים להתמודד עם דחייה חברתית זמנית, גם אם היא חריפה. ילדים אלו מפתחים יכולות אסטרטגיות חברתיות חכמות בעזרת הכלים שרכשו כילדים קטנים ובעזרתם מצליחים להתגבר על הדחייה ולהתקבל בחזרה לחברה.

דרכי התערבות:

לעיתים די בכך שהמבוגר מכיל את הרגשות של הילד המוחרם, ובעצם "נמצא שם" ומסייע לו מהצד מבלי להתערב בחרם או במערכות היחסים של הילד.
תפקידו של -המבוגר המלווה הוא לנטוע בילד אמונה כי עם הזמן ייווצרו חלופות והוא יוכל להתאושש ולמצוא בתוכו כוחות ודרכי פעולה מתאימים לגבי עתיד טוב יותר, בלי לכוונו לפתרון מידי.

איתור נטיותיו האישיות של הילד הדחוי באשר להשתייכות למבנים חברתיים ספציפיים וסיוע לו בהגמשת מבנים ששוב אינם משרתים את מטרותיו או שינויים, וכן סיוע לו בהגדרה מחדש של מערכות יחסים מתחדשות.

רצוי לסייע לילדים הדחויים למצוא חלופות חברתיות לאלה שנפלטו מהן כמו: חוגים, סדנאות עם ילדים אחרים, התנדבות, תנועות נוער ועוד, לחלופות אלה ערך רב בתרגול יכולות חברתיות החסרות לילד שחווה דחייה, והן יכולות לשמש גם כתמיכה וכעידוד לקראת השתלבות מחודשת במבנה הקודם שממנו נדחו.

*אין לייחס לנאמר בכתבה ייעוץ מקצועי

בהצלחה...