דימוי והערכה עצמית בקרב בני נוער
גיל ההתבגרות היא תקופה שבה קיימת רגישות יתר כלפי סוגיות שקשורות לביטחון עצמי, ערך עצמי, דימוי גוף, דימוי עצמי וכדומה. הבלבול שנוצר בעקבות שינויים רגשיים ופיזיים זורע לעיתים תחושה של ערך עצמי נמוך, על כך יש להוסיף את הסטריאוטיפיים שהתקשורת ועולם הפרסום מחדיר לבני נוער בדבר דימוי גוף וערך עצמי.
דימוי עצמי בקרב מבוגרים, וגם בקרב מתבגרים מושפע מגורמים רבים: מצב משפחתי, מצב סוציו-אקונומי, מצב חברתי, מראה פיזי, תפיסות ואידיאולוגיות אישיות, ביטחון עצמי, העיסוק של ההורים, מעמד הילד בתוך במשפחה, עולמו הפנימי של הילד והחיפוש אחר משמעות בגיל ההתבגרות ועוד גורמים רבים שמשפיעים בצורה ישירה ועקיפה על הדימוי האישי של כל מתבגר ומתבגרת.
הערכה עצמית היא תחושה כללית של האדם ביחס לערך שלו, מה הוא תורם לסביבה שלו ולעצמו. ככל שחוויות ההצלחה יהיו רבות או גדולות יותר, כך הערכה העצמית תהיה גבוהה יותר, אך המתכונת מסויימת, ז"א הצלחות במשימות קלות ולא משמעותיות לא מייצרת הערכה עצמית, ולעיתים אפילו הפוך מכך. הערכה עצמית היא מנגנון הגנה חשוב שעוזר למתבגרים להתמודד עם לחצים חברתיים, שינויים, להתמודד עם מסרים מעוותים שמועברים אליהם באמצעות המדיה והתקשורת. הערכה עצמית נמוכה נחשבת גורם סיכון שתורם לרגישות של הנער/ה ולכן לכך שהוא/היא מושפעים יותר ונוטים להתנהגות מסוכנת הרבה יותר מנער/ה עם ערך עצמי גבוה.
חוויות סובייקטיביות בחייו של האדם, עוד בגיל צעיר מאוד, ולא רק בגיל ההתבגרות, הן התורמות הראשיות בפיתוח הערכה עצמית – חוויות טוב או רעות יוצרות עמדות כלפי עצמי וכלפי הסביבה שלי. בגיל ההתבגרות, לחוויות חברתיות יש חשיבות מאוד גבוהה לערך העצמי: השוואת חברתיות, מעמד חברתי, ההבדל ביני לבין החבר שלי לכיתה, ילדים לומדים לשפוט אחד את השנייה בכל מיני תחומים בחיים: ספורט, הצלחה בלימודים וכדומה.
לדימוי גוף יש קשר ישיר להערכת עצמית ודימוי עצמי בגיל ההתבגרות, והוא מבטא את האופן שבו אדם מתייחס לגופו וחווה אותו בצורה סובייקטיבית. זהו תהליך טבעי שבו הבנים והבנות לומדים את גופם וגם את התפישות המגדריות שלהם, אך לעיתים תהליך זה יכול להיות הרסני למתבגר/ת ולמוטט את הערכה העצמית שלו/ה.
ביטחון עצמי צועד יד ביד עם הערכה עצמית ודימוי עצמי. זהו מושג מורכב, ולא תמיד ניתן לזהות למי יש ביטחון עצמי ולמי אין, מה גם שהפירוש שכל אדם תופש בנוגע ל>ביטחון עצמי יכול להיות שונה. ביטחון עצמי זה היכולת שלי לבטוח במי שאני, להיות שלם עם עצמי אך להכיר בזה שאני לא מושלם, להצליח לבקר את עצמי, לדעת לקבל ביקורת מבלי שזה יפגע לי בהערכה האישית שלי, להתמודד עם קשיים ומצבים מורכבים בבהירות רבה יותר (מסוגלות). ביטחון עצמי זה לא היכולת שלי להפגין דומיננטיות חברתית, שחצנות, הנהגה, הצלחה או אפילו עמידה מול קהל. לעיתים, ביטחון עצמי מוביל להצלחה או אהבה בחברה, אבל אדם אהוב חברתית או מצליח הוא לאו דווקא אדם עם ביטחון עצמי. אדם ביישן הוא לאו דווקא אדם ללא ביטחון עצמי.
דימוי עצמי והערכה עצמית גבוהה יביאו לביטחון עצמי, כך שעל מנת לעבוד על ביטחון עצמי, יש צורך לשפר את הדימוי העצמי של המתבגר/ת וההערכה העצמית.
על מנת לשפר את הדימוי העצמי הנער/ה חייב להכיר את עצמו, לחוות חוויות שונות ומגוונות, להתמודד, להנות, להרגיש – ללא כל אלו, הנער/ה לא ת/יצליח להכיר את "האני" שלו ולכן הדימוי העצמי שלו יהיה נמוך, מאחר והוא לא מכיר את היכולות שלו כלל.
זה התפקיד שלנו כהורים, או מחנכים להעביר את הילדים דרך מגוון חוויות שיעזרו להם לפתח דימוי עצמי חיובי ולכן הערכה עצמית וביטחון עצמי.
איך עושים את זה?
- מזהים קושי - התייעצו עם גורם מקצועי בתחום ותזהו יחד את הקשיים של הנער בבניית דימוי אישי והערכה עצמית
- תקשורת בין אישית וניהול שיחות עומק – העמיקו את התקשורת עם המתבגר/ת, שתפו אותם בחייכם האישים, בעבודה, העמיקו את השיחות לשיחות שפורצות את חיי היום יום, כמו פילסופיה, פוליטיקה, חברה.
- עיסוק בספורט שהם מתחברים אליו, זה יכול להיות גם קפיצה אומנותית בחבל, אבל תחום שהילדים אוהבים וטובים בו ויעזור בשיפור הערכה העצמית. תשקיעו בעיסוק הזה : ביגוד מתאים, חוגים או אפילו מאמן אישי. למידע נוסף אודות חשיבות הספורט בחיי המתבגר היכנסו למאמר הבא – "פעילות ספורטיבית בקרב בני נוער"
- אם יש קושי עם דימוי גוף – תתקפו אותו בעזרת ייעוץ מקצועי וסדנאות לדימוי גוף חיובי
- תגרמו להם להרגיש חשובים במשפחה – תתנו להם משימות שרק הם אחראים עליהם, תאפשרו להם לדבר בזמן שיח משפחתי, תקשיבו להם, תאפשרו להם לייעץ לכם.
- תראו להם שגם אתם נכשלים – ואין שום דבר רע בלהיכשל, ולהפך, זה לא מוריד את הדימוי העצמי, אלא מחדד אותו, כי כך אנו לומדים במה אנחנו יותר טובים ובמה עלינו להשתפר. כך אנו מכירים את עצמנו טוב יותר.
- תעזרו להם לפתח תחביב, גם אם זה אומר משחקי מחשב, אין שום דבר פסול בתחביב כזה, להפך, למשחקי מחשב יש חשיבות רבה בחיי המתבגר – למידע נוסף היכנסו למאמר הבא – "משחקי מחשב- הצד החיובי של המסך" חשוב שגם לכם, כהורים, יהיה תחביב שבו אתם משקיעים.
- תיהיו פתוחים לביקורת שלהם כלפיכם ותדרשו כך גם מהם – להיות פתוחים לביקורת.
- עזרה לסביבה – תעודדו אותם להתנדב. התחושה שאני תורם לסביבה שלי עוזרת לבניית הערכה עצמית גבוהה. תעודדו מעורבות חברתית. מאמרים מקושרים: "איך לעודד התנדבות בקרב צעירים", "מהי מעורבות חברתית בקרב בני נוער"
- תחשפו אותם למנעד רגשות – כעס זה רגש בדיוק כמו שמחה, וזה בסדר לכעוס בדיוק כמו שבסדר לשמוח. על מנת שהם יוכלו להיות כנים עם התחושות שלהם, ומה מעורר בהם תחושות כאלה, ובכך לבנות לעצמם דימוי אישי.
- אל תבטלו להם מחשבות קיומיות – בגיל ההתבגרות מתחילים לחפש את משמעות החיים, ולכן עולות שאלות קיומיות שלעיתים הורים פשוט לא עונים, או מבטלים במילה "אל תתעסק בשטויות" - מחשבות כאלה עוזרות לילד לפתח ערכים ואמונות ולכן מאוד חיוניות לפיתוח הערכה עצמית, ביטחון עצמי ודימוי אישי. למידע נוסף אודות משמעות בגיל ההתבגרות היכנסו מאמר הבא - "משמעות בגיל ההתבגרות"
*אין לייחס לנאמר בכתבה ייעוץ מקצועי
בהצלחה...
