ד"ר רפי נץ (-צנגוט)
רפי נץ (-צנגוט) הוא חוקר ומרצה בתחום של זיכרון קולקטיבי של סכסוכים, עם דגש על הזיכרון הישראלי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני; כאשר הוא מרצה גם לגבי שחיתות פוליטית בישראל, ונלחם בשחיתות זו באמצעות בג"צ.
בעת לימודי הדוקטוראט שלו במדע המדינה שהה כ-5 שנים כעמית באוניברסיטאות ייל וקולומביה בארה"ב (בקולומביה – גם לאחר סיום הלימודים במסגרת פוסט-דוקטוראט וחוקר מבקר), בהמשך ניהל את תכנית הקיץ הבינלאומית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן, וכן שימש כעורך-אורח כשנה וחצי של כתב עת אקדמי בינלאומי.
בנוסף, הוא פרסם ספרים, חוברות ומאמרים אקדמיים רבים, והרצה באוניברסיטאות בינלאומיות (כהרווארד, אוקספורד וייל) שבמדינות רבות (כגון ארה"ב, בריטניה, צפון אירלנד, הודו, דנמרק ורומניה); כמו גם במשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
רפי נץ (-צנגוט) קיבל פרסים ומלגות רבות, ועבודתו זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, בארץ ובעולם. כעת הוא מלמד קורסים באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן ובמכללה האקדמית תל אביב יפו ונותן הרצאות פרטיות, למשל, במכון אבשלום.
במקביל רפי, שמחזיק משרד עו"ד, עוסק בפעילות חברתית לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי וזאת בעיקר באמצעות הגשת עתירות ציבוריות לבג"צ.
להלן שתי כתבות, מיני רבות, לגבי שתיים מהעתירות שד"ר נץ הגיש לבג"צ או שטיפל בהן:
בג"ץ מקפיא מינוי בכירים: "לנתניהו יש אינטרס במינוי מפכ"ל, אסור שיהיה מעורב" - ידיעות אחרונות, 6.9.18.
חברים חדשים בוועדה למתן חוות דעת על המועמד לנציב שירות המדינה - כלכליסט, 28.5.18.
הרצאותיו של רפי נץ (-צנגוט): זיכרון קולקטיבי ושחיתות פוליטית
על מנת לדפדף בין ההרצאות יש ללחוץ על התמונות מצד ימיןבמסגרת הנושא שחיתות פוליטית:
שחיתות פוליטית בישראל
ההרצאה עוסקת בנושא מרכזי בישראל, שחיתות פוליטית, אך מנקודות מבט שככלל לא נדונות בתקשורת: מקורות השחיתות בישראל, מאפייני השחיתות בה מאז הקמתה ועד היום, והשפעות השחיתות. נושאים נוספים שנדונים הם דרכי המאבק בשחיתות, היקפה בישראל בהשוואה ליתר מדינות העולם, ולקראת סיום – דיון בפרשות שחיתות מרכזיות עכשוויות. ההרצאה תינתן על ידי עו”ד רפי נץ (-צנגוט), דר’ למדע המדינה ואיש אקדמיה, שפועל כנגד אי-סדרים ושחיתות בישראל באמצעות הגשת עתירות ציבוריות לבג”צ.
מבט מבפנים על הליכי עתירה ציבורית לבג”צ בנוגע לשחיתות פוליטית
ההרצאה עוסקת בשני נושאים מרכזיים בישראל: שחיתות פוליטית ובעיקר בבג”צ – מוסד בולט בהשפעתו בישראל. פעמים רבות אנו קוראים בתקשורת על עתירה שמוגשת לבג”צ על ידי עותר ציבורי בנוגע למקרים של שחיתות פוליטית, אך מטבע הדברים התיאור לוקה בחסר. לפיכך, עולות שאלות רבות, כגון: מהי בדיוק הבעייתיות במצב שהיה קיים ושבגינו הוגשה העתירה? מהם השיקולים בבחירת דרך המאבק בשחיתות באמצעות עתירה לבג”צ? מהו “עותר ציבורי” ומדוע הוא יכול לעתור לבג”צ? מהם שלבי התהליך שעוברת עתירה לבג”צ מתחילתה ועד סופה? מהי הדינמיקה שמתקיימת בין העותר לשופטי בג”צ, ובין העותר לפרקליטות המדינה (שמייצגת את המשיבים בעתירות כגון ראש הממשלה, ממשלת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה)? מה ההבדל בין “צו ביניים”, “צו על תנאי” ו”צו מוחלט” שבג”צ נותן? בכל זה, ויותר, עוסקת ההרצאה הנדונה שתינתן על ידי עו”ד רפי נץ (-צנגוט), דר’ למדע המדינה ואיש אקדמיה, שפועל כנגד אי-סדרים ושחיתות בישראל באמצעות הגשת עתירות ציבוריות לבג”צ. הדיון בשאלות שלעיל יעשה תוך כדי התייחסות לעתירה שהגיש דר’ נץ לבג”צ בשנת 2017 לגבי נושא מרכזי (מינוי נציב שירות המדינה). “מבט מבפנים” כזה על העתירה על ידי מי שלקח חלק בכל שלביה יאפשר לקהל המאזינים לקבל תשובות מבוססות לגבי השאלות שהועלו לעיל, כמו גם להכיר לעומק את המקרה הנדון בעתירה של שחיתות פוליטית טיפוסית בישראל.
במסגרת הנושא זיכרון קולקטיבי:
הזיכרון הקולקטיבי הישראלי-יהודי והפלסטיני של הסכסוך
הרצאה זו עוסקת בתופעה מרתקת – זיכרון קולקטיבי (ז”ק): האופן שבו החברה רואה את אירועי העבר, כלומר, הנרטיבים ההיסטוריים שהיא מאמצת. זיכרון קולקטיבי הינו תופעה חברתית-פסיכולוגית חשובה היות והוא משפיע באופן ניכר על התגובות הפסיכולוגיות של אנשים (כגון רגשות, אמון, סטריאוטיפים ועמדות פוליטיות) ובכך תורם לעיצוב התנהגותם לגבי נושא הזיכרון. לפיכך, למשל בהקשר לסכסוכים – זיכרון קולקטיבי משפיע באופן ניכר על פריצתם, התמשכותם, ועל האפשרות של יריבים לשעבר להתפייס לאחר סיום הסכסוכים. בנוסף, זיכרון קולקטיבי משפיע על עמדות של ממשלות במו”מ לשלום עם היריב, ולכן יכול לקדם מו”מ כזה או לתרום לכישלונו.
ספציפית, ההרצאה דנה בזה”ק הישראלי-יהודי וזה הפלסטיני לגבי הסכסוך בין שני העמים. לאחר פתיחה של רקע תיאורטי קצר בנוגע למהות ז”ק וסוגיו השונים (למשל, רשמי, אוטוביוגרפי ותרבותי) ההרצאה מתארת את הזה”ק של שני העמים, בדגש על זה הישראלי-יהודי, וזאת מאז הקמת המדינה ועד ימינו. הזה”ק הישראלי-יהודי יתואר לגבי נושאים שונים כגון האחריות הכוללת לסכסוך, איכות יחסי החלוצים היהודים והמקומיים הפלסטינים בתקופת היישוב היהודי, בעיית הפליטים הפלסטינים של 1948, הסיבות להסתננות לישראל לאחר מלחמת העצמאות, הגורמים להקמת ההתנחלויות, טוהר הנשק, והסיבות לכישלון תהליך השלום בקיץ 2000. בנוסף, יתוארו המוסדות המשפיעים על הזה”ק (כגון האקדמיה, התקשורת וותיקי הקרבות) ואופן השפעתם על הזה”ק, כמו גם הדינמיקה של הזה”ק למשל לגבי הספר והסרט חרבת חיזעה, השפעת יצחק רבין ז”ל ואורי אבנרי ז”ל על הזה”ק, והאם “ההיסטוריונים החדשים” בראשות בני מוריס היו אכן חדשים. הזה”ק הפלסטיני יידון לגבי נושאים שונים שהוזכרו לעיל, עם דגש לגבי בעיית הפליטים הפלסטינים, כאשר בין היתר נבחן עד כמה זיכרון זה הוא מוטה ולא אמיתי.
הממצאים המפתיעים של ההרצאה יפתחו לקהל צוהר לנושא מרכזי וסמוי זה, זיכרון קולקטיבי, בהקשר תיאורטי ככלל, ובנוגע לישראל ולפלסטינים בפרט.
הרצאות משנה בנוגע לזיכרון קולקטיבי
יש אפשרות שההרצאה שלעיל לגבי זיכרון קולקטיבי תעסוק בעיקר בתחומים הבאים (כלומר, פתיחה כללית ואח”כ התמקדות באחד מהתחומים שלהלן):
- מערכת החינוך – הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד ימינו בנוגע לסכסוך כפי שהוא בא לידי ביטוי בספרי לימוד הנלמדים בביה”ס בישראל (הרצאה שיכולה לעניין במיוחד אנשי חינוך לסוגיהם)
- צה”ל – הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל בנוגע לסכסוך מאז הקמתה ועד ימינו כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרסומי ענף הסברה במפקדת קצין חינוך ראשי בצה”ל (הרצאה שיכולה לעניין במיוחד אנשי צבא)
- מוסדות מדינה – הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל בנוגע לסכסוך מאז הקמתה ועד ימינו כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרסומי 3 מוסדות מדינה מרכזיים – משרד החינוך, צה”ל ומרכז ההסברה (הרצאה שיכולה לעניין במיוחד אנשי מוסדות המדינה לסוגיהם)
- אקדמיה – התייחסות קהילת המחקר הישראלית/יהודית מאז 1948 ועד ימינו להיסטוריה של הסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני (הרצאה שיכולה לעניין במיוחד אנשי אקדמיה לסוגיהם)
- ותיקי קרבות – התייחסות ותיקי קרבות מצה”ל מאז 1948 ועד ימינו לגבי מעורבותם באופן אישי בסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני (הרצאה שיכולה לעניין במיוחד חברי ארגונים של ותיקי קרבות)
- התקשורת – התייחסות התקשורת מאז 1948 ועד ימינו להיסטוריה של הסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני (הרצאה שיכולה לעניין במיוחד אנשי תקשורת לסוגיה השונים).