פרופ’ ברק דיין

חדשנות היא בעיקרה היכולת לדמיין את הבלתי אפשרי, ואז להפוך אותו לאפשרי.
זוכי הנובל הגדולים מהוים מודל מאלף לחדשנות פורצת דרך, גם כאשר הישגם הוא תוצאה ישירה של מאמץ ההרואי מכוון, וגם כאשר הוא נראה כתגלית מקרית. גילוי המפץ הגדול, מציאת הפניצילין, פיצוח מבנה הדנ”א ובניית הבסיס למחשבים קוונטיים – כל אלה דוגמאות לחדשנות פורצת דרך בסקאלה אדירה – מחקרים ותגליות שהשפיעו על האנושות כולה.
סיפורי הדרך המרתקים שמאחורי פריצות דרך אלה חושפים עקרונות בסיס חשובים בחתירה ליוזמה, חדשנות, והישגיות – עקרונות שרלוונטיים לחלוטין גם לעולם העסקים, ההיי טק וחברות ההזנק
בהרצאה מיוחדת זו, הנמשכת כשעה וחצי, נספר על כמה מהתגליות והמחקרים החשובים ביותר במאה השנים האחרונות, על הדרך והאנשים שמאחוריהם, ונמשיך לניסוח עקרונות, שיטות וכללי ניהול שפותחים את הדלת לחדשנות ומאפשרים להצליח במקומות בהם כל השאר נכשלו.

איך כמעט התבלבלו בין המפץ הגדול לקקי של יונים? איזה חתול ג’ינג’י זקן ומקריח נתן את שמו לאחת מתופעות הטבע המוזרות ביותר? איך מלכוד 22 קשור לזה ואיך שניהם קשורים למחשב קוונטי?

נספר את הסיפור המרתק על פיצוח סודות היקום, ועל האנשים שפרצו את מסגרות החשיבה המקובלת וחשפו את העקרונות המוזרים ביותר של הטבע. וגם נספר מה קרה בסוף ליונים

התגליות הגדולות והמדהימות ביותר של המדע על היקום בו אנו חיים נולדו מתוך רגעים אנושיים שהיו לפעמים משעשעים, לפעמים טרגיים, ותמיד מעניינים

בארבע עשר בספטמבר 2015, קצת לפני השעה עשר שעון גרינוויץ׳, חלפו דרך כדור הארץ ההדים הקלושים של מאורע קוסמי אדיר שהתרחש בגלקסיה רחוקה בקצה היקום לפני 1.3 מליארד שנה – הרבה לפני שהדינוזאורים אפילו חלמו על להוולד, כאשר החיים היחידים על כדור הארץ היו רק חיידקים.

שני חורים שחורים, כל אחד שוקל פי שלושים מהשמש שלנו, הסתחררו זה סביב זה במהירות שהגיעה כמעט למהירות האור, והתמזגו לחור שחור אחד ענק. בשבריר השניה האחרון, הומר חומר במשקל של יותר משלוש שמשות להבזק אנרגיה אדיר שעלה על עוצמת כל השמשות במליארד גלקסיות. גלי האנרגיה הללו התפזרו אל תוך היקום כאדוות בבריכה, עוברים דרך חלל, כוכבים וחומר מוצק ללא הפרעה.

לגלקסיה שלנו הם הגיעו לפני 50 אלף שנה, כאשר הומו-ספיינס ונאנדרטלים עוד חיו זה לצד זה באירופה. בספטמבר הם הגיעו אלינו.

אף אחד מאיתנו לא הרגיש את זה, אבל במשך כשליש שניה כולנו התכווצנו והתמתחנו כתריסר פעמים. זו השפעתן של גלי כבידה. העובדה שאנחנו בכלל יודעים על כך היא ללא ספק אחד מההישגים הגדולים ביותר של האנושות.

אנו חיים בתקופה מדהימה וזוכים לחזות במימושן של תופעות בלתי נתפסות במוזרותן אשר נחזו לפני מאה שנה על ידי גדולי הדור כגון איינשטיין ושרדינגר. הם, אגב, חלקו זה על זה בדברים רבים, אך הסכימו על דבר אחד לפחות: לעולם לא נזכה לראות את התופעות הללו באמת. בזה הם טעו.

כדי למדוד גלי כבידה בנה המין האנושי בשלושים השנים האחרונות את מכשיר המדידה המדוייק ביותר שנבנה אי פעם. מכשיר שיכול למדוד את המרחק מכדור הארץ לשמש בדיוק של אטום בודד.

בהרצאה נספר על המסע המדהים לחשיפת מבנה היקום שלנו, כיצד נוצר ומה יהיה סופו. על גילוי המפץ הגדול, פיצוח מהות המרחב והזמן, ועל תופעות טבע שהן כל כך בלתי נתפסות, עד שהוגיהן לא האמינו שאי פעם ימומשו, ובכל זאת הודגמו בשנים האחרונות במספר מעבדות ברחבי העולם, כולל במכון ויצמן, ואשר הולכות לשנות את עתידו של המין האנושי.

לא רק שבלי תורת הקוונטים לא היה אייפון, אינטרנט או Waze, ולא רק שהיא גילתה לנו על קיומן של תופעות טבע מוזרות באופן כמעט בלתי נתפס (כמו זה שאפשר להיות בשני מקומות בו זמנית), אלא שבלי לשים לב היא גם עונה על כמה שאלות פילוסופיות עתיקות. נספר ונתאר כיצד באופן מדהים, במעבדות של היום (כולל במכון ויצמן) מתבצעים ניסויים שלמעשה נותנים מענה מדעי לשאלות בנות אלפי שנה.

האם יש גורל קבוע מראש? הכול צפוי והרשות נתונה? אם עץ נופל ביער בלי שאף אחד שמע האם הוא באמת נפל?

האם ניתן לעשות משהו או לחוות משהו בלי להשתנות כתוצאה מכך? מסתבר שבניסויים שבוצעו בשנים האחרונות ניתן מענה, ולו גם חלקי, לכל אחת מהשאלות הללו, ושהמחקר בחזית המדע כיום קשור קשר חזק יותר מאי פעם לדילמות פילוסופיות עמוקות.